ברטנורא על משנה אהלות י״ג:ד׳

4 הָעוֹשֶׂה מָקוֹם. שֶׁנִּקֵּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ בַּכֹּתֶל לְהַנִּיחַ שָׁם קָנֶה שֶׁל אוֹרְגִים:

5 וּלְאִסְפָּתִי. חֶרֶב בִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין אִסְפְּתִי. וְיֵשׁ לָאוֹרְגִים כְּלִי כְּתַבְנִית חֶרֶב:

6 שִׁעוּרוֹ בְכָל שֶׁהוּא. לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַצַּד הָאַחֵר:

7 לָזוּן אֶת עֵינָיו. לְהִסְתַּכֵּל מִשָּׁם לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לֶחָצֵר:

8 וּלְתַשְׁמִישׁ. לְהַצְנִיעַ שָׁם חֲפָצָיו: